שתית האלכוהול, הייתה התרופה לכאביי

מגיע אלי חמי, אדם מבוגר כבן 60, נשוי עם שני ילדים ושני נכדים.

חמי מגיע אלי עם אשתו, שניהם מספרים לי על בעיות של שתיית אלכוהול, לאורך שנים ארוכות.

חמי, אני שואל אותו, "מדוע אתה שותה?, ספר לי, אתה יודע בכלל?"

"אני לא מאמין בטיפול, עמיר, ואני לא מוכן לקחת טיפול תרופתי"

תראה חמי, אני אומר לו בנוכחות אשתו, מצבך הבריאותי מתדרדר, תפקודי הכבד שלך אינם טובים,

אתה חייב לטפל בבעיית השתייה שלך, פיזית ונפשית.

"אני שותה על מצבי רוח, כלומר על מצבים שמלחיצים אותי, על מועקה, על מצב רוח שמשתלט עלי".

"בוא ננסה להתייחס לכל אירוע שכזה", אני אומר לחמי.

אני רוצה שננסה להבין ביחד מה אתה מרגיש רגע לפני הבחירה לשתות, רגע לפני הריחה לאלכוהול שימסך את רגשותיך.

כך נכנסנו לטיפול. סיכמנו על מפגשים פעם בשבוע, חמי נשלח גם לקבלת טיפול תרופתי להרגעה.

הסתבר שחמי התמודד עם אירועי פוסט טראומה ממלחמות בהן השתתף.

חמי לא דיבר אף פעם על הזוועות להן נחשף, על חבריו שנהרגו ונפצעו לידיו.

על גופות החיילים הסורים שראה מרקיבות ומנופחות מהשמש היוקדת.

חמי למד, לזהות את רגעי המצוקה, להתקשר אלי לפני שיגע בבקבוק האלכוהול.

עברו 4 חודשים, חמי מתקדם בתקופת הניקיון שלו מהאלכוהול.

חמי לומד להתמודד עם זיכרונותיו ומצוקותיו ללא שתיה.

Related Posts

השארת תגובה

עליך להיות מחובר בשביל לפרסם תגובה.
%d בלוגרים אהבו את זה: